האמת שאני בהלם שזכרתי את שם המשתמש והסיסמא.
אני שמחה שהאתר פעיל ואיזה כיף ו-ווהוווו ואמנם כל הבלוג שלי בטיוטות אבל קראתי את 2 הפוסטים שכן נשארו כאן.
אז אני רוצה להתייחס לפוסט האחרון ולהגיד שעונת החתונות עברה בשלום ואפילו התווספו אליה עוד 3 חתונות. אז חיתנתי עוד 2 חברות בקורונה ובספטמבר הקרוב אני אחתן את אחת החברות הכי טובות שלי.
ואני רוצה גם להתייחס לפוסט שלפני האחרון ולספר לכם שמצאתי בחור כזה. אחד ששוחחתי איתו עד אמצע הלילה ואף אחד לא יצא מהשיחה וגם יש לו וי כחול וגם נראה לאחרונה והאמת שחשבתי שמצאתי את אהבת חיי. אבל הוא היה החבר שלי לקורונה ומיד כשחזרנו לשגרה אז הוא ברח מהר כמו שהוא הגיע ולי נשבר הלב. אבל היום אני בסדר. משתדלת להיות. והמעטתי במילים פה כי אני לא רוצה להתבכיין אבל הזוגיות שלנו לא מסתכמת לשורה וחצי של אני חשבתי שהוא אהבת חיי והוא ברח אלא זה היה יותר מורכב ומרגש מזה אבל בכיתי והתבכיינתי עליו מספיק ואני רוצה לעבור הלאה כי כנראה שהוא כבר שם.
אחריו יצאתי עם עוד איזה בחור (שידוך מחברה) וזה לא היה וואו וגם נפגשתי עם עוד בחור (הוא מהקיופיד) וגם זה לא היה וואו.
אז אני סקפטית לגבי הקיופידים והשידוכים מחברות כי זה אף פעם לא הולך אבל החבר קורונה יצא משם אז.. אני לא יודעת.
אני אתן עוד הזדמנות אבל לא אסמוך על זה.
חוץ מזה אני בעיצומה של תקופת המבחנים והלחץ היסטרי ואין לי רגע דל.
ובין לבין אני מפלרטטת עם בחורים (אני שמחה לגלות שהקסם הבין אישי עוד לא התפוגג לו) במסעדות שלי ואולי ייצא מזה משהו. אבל זה יהיה זמני כי אני רוצה לעזוב את העיר הזאת. אז נראה.
זהו,
זאת האתנחתא הקומית שלי בזמן תקופת מבחנים ואני חוזרת ללמוד.
ביושששש
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
